17.9.2015

היום זה קורה. בשעה 21:00 יופנו כל העיניים להחלטת הריבית של ה-FED וכל כלי התקשורת ינסו לנתח כל מילה ומילה בהודעתה של ג'נט ילן. לאחר ההודעה, בשעה 21:30, צפויה ילן לנהל מסיבת עיתונאים. חשוב להזכיר כי פעמים רבות מתרחשים שינויי כיוון מפתיעים דווקא במהלך מסיבת העיתונאים, כאשר הנגידים מנסים "לרכך" או לתת רמזים עבים יותר על פעולותיהם בעתיד.

בסקירה שעסקה בעליית התשואות דיברנו על כך שרמזים ראשונים בנוגע לציפיות של השוק ניתן לקבל גם מהתנהגות הריביות הארוכות. בסקירה הזאת ננסה לנתח את הנקודה האמיתית שחשובה לנו הסוחרים: כיצד יגיב השוק. לצורך כך נלמד כיצד התנהג השוק בעבר וננסה להשליך מכך על הסיכויים שיש לשוק לפרוץ למעלה או לצלול חזרה למטה. (כל הגרפים מתוכנת GTrade ומציגים את תעודת ה-SPY העוקבת אחר מדד ה-S&P 500). בואו נתחיל.

ביום רביעי של שבוע פקיעת אופציות, ה-18 לדצמבר 2013, הודיע לראשונה הבנק הפדרלי על סיום (Taper) תכנית ההרחבה הכמותית השלישית אותה הפעיל למעלה משנה. עצירת תכנית ההרחבה פירושה הפסקת הזרמת הכסף לשווקים, ולכן היתה צעד "מרסן", אך התגובה של השוק היתה הפוכה - הוא הסתובב למעלה ויצר תחתית מקומית שהחזיקה כמה שבועות לפחות.

כך יגיבו השווקים להודעה


לקבלת מאמרים וסקירות במייל, לחצו כאן >>

גם ה-18 בספטמבר 2013 היה יום רביעי של שבוע פקיעת האופציות הרבעוניות. אז היה זה יום שבו כולם חיכו לשמוע האם סוף-סוף תבוא ההכרזה על סיומה של תכנית הרכישות השלישית (Tapering). ההודעה של ה-FED היתה מפתיעה... "No Taper". או במילים אחרות, אנחנו ממשיכים לתמוך בשוק עם מדיניות מוניטרית מרחיבה. וול סטריט היתה מופתעת וב-CNBC לא הפסיקו לדבר על ההזדמנות הגדולה... אך מה עשה מדד ה-S&P? הוא רשם שיא רב שבועי והחל ליפול עד אוקטובר.


ביום רביעי של שבוע פקיעת האופציות רבעונית, ב-19 בדצמבר 2012, הודיע ברננקי על סיום Operation Twist והגדלת הרכישות במסגרת ההרחבה הכמותית השלישית ל-85 מיליארד דולר בחודש. ההודעה החיובית עבור השווקים שוב זרקה את הקונים לצלילה של כמה ימים. רק לאחר מכן המשיך השוק בשלו.


נלך כמה חודשים אחורה. ביום חמישי ה-13 לספטמבר 2012 הודיע בן ברננקי לראשונה על תחילתה של ההרחבה הכמותית השלישית - רכישת אג"ח ממשלתיות בסך 40 מיליארד דולר לחודש. וולסטריט היתה באופריה. כולם עוד זכרו את ההרחבה הכמותית השניה שהביאה לראלי של 30% ב-S&P. הזרמת כספים נוספים לשוק היתה ללא ספק צעד של תמיכה מוניטרית, אך השוק דווקא יצר שיא שאליו לא חזר עד 2013.


הדוגמא אולי הדומה ביותר למצבנו היא דווקא זו של יום רביעי, ה-21 בספטמבר 2011 (אתם כבר מנחשים איזה יום זה היה? נכון מאוד, יום רביעי של פקיעת אופציות רבעוניות). הסיבה לדמיון היא שגם אז, לפני 4 שנים בדיוק, השוק נכנס לפקיעת האופציות לאחר נפילה כואבת שהתרחשה במהלך אוגוסט. השוק החל להתייצב ואפילו לעלות מעט, כאשר בן ברננקי בישר לשווקים על Operation Twist - התכנית לקניית אג"ח ארוכות במקומן של אג"ח קצרות. ההודעה לכשעצמה היתה חיובית עבור השווקים - ככל שהריביות הארוכות נמוכות יותר כך ערכיהם של נכסים כמו מניות הוא גבוה יותר - אבל וול סטריט הגיבה דווקא בנפילות מיידיות של לא פחות מ-12% בטרם רשמה תחתית אמיתית ויצאה למהלך עליות חדש.


המסקנה מכל הדוגמאות הללו היא שלא צריך לרוץ עם העדר. המשותף לרוב ההודעות הקודמות הוא שוול סטריט נעה בכיוון אחד בטרם ההודעה ומיד לאחריה שינתה כיוון. לפעמים שינוי הכיוון נמשך ימים בודדים ולפעמים הוא נמשך שבועות ארוכים. תנועת השוק ברוב הפעמים היתה מנוגדת לאינטואיציה הטבעית של המשקיע הפשוט.

ביומיים האחרונים ראינו את השוק פותח בריצה חזקה למעלה כשאתמול הוא יצר שיא בן כמה שבועות. לא ניתן לדעת אם דווקא הפעם יחליט השוק להפתיע ולהמשיך בריצה למעלה, אך ניתן לומר שהתבנית הזו התרחשה כבר בעבר ומזכירה נקודות מפנה דומות. כל אחד רשאי להסיק את המסקנות הרלוונטיות מהסקירה ההיסטורית שלעיל.