מי שנכנס לאתרי הכלכלה המקומית נחשף לאמת מטרידה - הבורסה הישראלית צמאה למשקיעים. התרוקנות הבורסה מהמשקיעים הזרים מוזכרת לרוב אך ורק בהקשר של יציבות הכלכלה וחשיבות ההשקעות הזרות, אך שחקן אחד חשוב כמעט ותמיד נותר מחוץ למשוואה - והוא הסוחר הפרטי

אחד הפרמטרים המרכזיים אותם בוחנים סוחרים רבים בבואם לבחור בורסה למסחר, הוא כמות החברות החדשות שמצטרפות לבורסה מדי שנה, אל מול אלה שעוזבות אותה. עבור סוחרים אלה, קריטריון זה הוא אחד הפרמטרים המרכזיים המעידים על המגוון והאיתנות של אותה בורסה אל מול המתחרות בה ברחבי העולם. מה שאותם סוחרים נוהגים לשכוח, עם זאת, הוא שהמניות המנפיקות מהוות הזדמנות מסחר בעצמן.

מהי הנפקה

הנפקה היא משאת נפשם של הייטקיסטים ואנשי עסקים רבים. יזמים רבים חולמים להנפיק את מניותיהם בבורסה, אך לא כולם מסוגלים לעשות זאת. כאשר חברה פרטית מעריכה כי ביכולתה לגייס בבורסה סכום כסף גבוה מזה שתשיג ממשקיעים פרטיים, היא תיגש להציע למשקיעי הבורסה את מניותיה בתהליך הקרוי “הנפקה” (או באנגלית: IPO – Initial Public Offering).

מכיוון שמטרת ההנפקה היא לגייס כמה שיותר כסף, רוב החברות יפנטזו על הנפקה בבורסה האמריקאית. שם נמצא הכסף הגדול. מסיבה זו, מגמה שהולכת וצוברת תאומה בשנים האחרונות היא זו של גידול במספר ההנפקות בכלכלה הגדולה בעולם – ארה”ב, והמספרים מדברים בעד עצמם: בשנת 2009, למשל, גוייסו 22 מיליארד דולר בהנפקות בוול-סטריט, כמות שהוכפלה עד שנת 2012. שנתיים מאוחר יותר כבר עלה קצב הגיוסים לכ-85 מיליארד.

הסוחרים לעזרת המנפיקים

אחד היתרונות הגדולים ביותר של חברות המנפיקות את מניותיהן בוול סטריט נעוץ בזירה התקשורתית. כאשר מותג מוכר מנפיק את מניותיו בוול סטריט, באופן טבעי נוצר אפקט שמשרת את שני הצדדים: התקשורת זוכה לעניין רב מצד הסוחרים והמשקיעים שמכירים את המותג מחיי היום-יום שלהם, אפילו אם רבים מהם כלל אינם בקיאים ברזי המסחר בבורסה. הגוף המנפיק, לעומת זאת, זוכה מצידו לפרסום וחשיפה שעוזרת לנפח את שווי מניותיו.

התוצאה הבלתי נמנעת של מצב עניינים זה עשוי לבוא לידי ביטוי בתנודתיות יוצאת דופן, בה עולות מניות החברות המנפיקות באופן ניכר, פעמים רבות למחירים לא ריאליים, ואז נמכרות באגרסיביות ע”י המחזיקים בהן. מי שגוזרים את הקופון בהנפקות אלה הם אותם סוחרים מנוסים שמכירים את “המשחק” הבורסאי ויודעים לזהות מתי האופוריה מתפוגגת.

דוגמא ידועה לדינמקה זו שהתרחשה בעת האחרונה, ניתן היה למצוא בהנפקתה של GoPro, אשר בחודשים הראשונים לאחר הנפקתה עלתה ב-200%, מחיר שהיה מנותק לחלוטין מהכנסות החברה, וניזון בעיקר מתרחישים אופטימיים באופן קיצוני לגבי עתידה. מאז ועד היום, קרסה המניה בכ-90%.


דוגמא נוספת להנפקה שכזו היתה זו של עליבאבא. מניית החברה עלתה באופן חד בחודשים שלאחר הנפקתה, נתמכת באופוריה התקשורתית כיאה להנפקה הגדולה ביותר שנראתה בוול סטריט. אלא שזמן קצר לאחר מכן, החלה המציאות לתת את אותותיה. עובדות חשובות, כמו ההאטה בסין והמיתון ברחבי אסיה, חילחלו אט-אט לתודעתם של משקיעי החברה וענקית הקמעונאות הסינית החלה ליפול.


לשחק עם הגדולים

לסיכומו של עניין, הנפקות אינן הזדמנויות רק עבור המנפיקים, כי אם גם עבור הסוחרים, בייחוד לאלה מהם שכבר מכירים את השיטה בה פועלת וול-סטריט. חלק מvמניות יעלו לגבהים באופן לא פרופורציונלי לשוויה של החברה, וההזדמנות עבור הסוחרים תהיה למכור את המניות בשיא. אחרים יעדיפו להמתין לשיא ואז לבצע “שורט” (מכירה בחסר – שיטה להרוויח מירידות). את השורט לא ניתן לבצע דרך חשבונות ני”ע בבנקים, כיוון שאלה אינם מספקים פעולה שכזו. גם דרך בתי ההשקעות לא ניתן לבצע שורט, כיוון שאלה אינם מאפשרים זאת על מניות מנפיקות. מי שירצה, יוכל לפנות לברוקר מוביל שיאפשר את ביצוע הפעולה.